|
|
נפתח את הנושא בשאלה . שאלה מפעל לייצור מכוניות מקים בחצר המפעל ברכה לשימוש העובדים . פקיד השומה מבקש לחייב את העובדים במס בגין הכנסתם שמקורה בטובת ההנאה שהם מפיקים מהשימוש בברכה . השימוש בברכה אינו דרוש להם לצורכי ייצור ההכנסה . האם צודק פקיד השומה ? תשובה באופן עקרוני יש לזקוף לעובדים הכנסה ( טובת הנאה ) על פי שווי שימוש ראוי בברכה , אולם קביעה זו אינה ישימה מאחר ולא ניתן תמיד לקבוע את זהות המשתמשים ולאמוד את תדירות השימוש או את שוויו . במקרים כגון אלו מטפל סעיף ( 11 ) 32 לפקודה שעניינו התרת הוצאות המעביד בניכוי הקובע ( בנושא זה נדון ביתר פירוט ביחידה : ( 10 . 32 " בבירור הכנסתו החייבת של אדם לא יותרו ניכויים בשל – … ( 1 ) … ( 2 ) … ( 11 ) הוצאות למתן טובת הנאה שנתן מעביד לעובדיו ואשר לא ניתן לייחסה לעובד פלוני , למעט הוצאות שהוכח כי לפי טיבן אינן מיועדות להעניק טובת הנאה אישית לעובד ; … הוצאות שאינן ניתנות לניכוי כאמור לא ייראו כהכנסת עבודה בידי העובדים . " הסעיף קובע כי במקרים מסוימים שבהם מתקיים מצב שבו ברור שניתנה לעובדים טובת הנאה אך לא ניתן ( בשונה ממצב בו לא מעוניין בכך המעביד ...
To the book |
|
|