|
|
קביעת דרגת הנכות היא תוצאת שילובן של שתי הכרעות שיש ביניהן יחסי גומלין הדוקים . הכרעה אחת היא רפואית והיא מעוגנת בלקות שבעטייה נגרמה הנכות ; ההכרעה האחרת היא תפקודית תעסוקתית , והיא מתמקדת באובדן כושר ההשתכרות . יחסי הגומלין בין שתי הכרעות אלה משתקפים בכך שההפניה להכרעה השנייה תלויה בתוצאה שהתקבלה בהכרעה הראשונה והיא פועל יוצא ממנה . במאמר מוסגר נעיר , כי בבסיס עקרון ביטוח הנכות בחוק נמצאת הנכות התעסוקתית , המשתקפת בהיעדר כושר ההשתכרות של המבוטח או בצמצומו . גישה זו של המחוקק שונה מהגישה המעצבת את הזכאות לדמי נפגעי עבודה . כפי שיוסבר בפרק הבא , לעניין דמי נפגעי עבודה הדגש הוא בנכות הרפואית . השוני בין שתי הגישות עלול להביא בנסיבות מסוימות לידי תוצאה לא סבירה . לכאורה ייתכן מצב שבו מבוטח שנפגע בעבודה ויש לו נכות רפואית גבוהה , יהיה זכאי לקצבת נפגעי עבודה , אף שכושר ההשתכרות שלו לא נפגע . לעומת זה , מבוטח שנכותו הרפואית גבוהה ( שלא עקב פגיעה בעבודה , ( לא יהיה זכאי לקצבת נכות אם כושר השתכרותו לא נפגע . כאמור , בנכות כללית , שלא כמו בזכאות לקצבאות נכות אחרות , החוק מפריד הפרדה גמורה בין נ...
To the book |
|
|