|
|
כאמור , הנגישות לביטוח האבטלה מושתתת על שני תנאים : על היותו של האדם מבוטח ועל קיומה של תקופת אכשרה , דהיינו , תקופת עבודה שרק עם סיומה משתכללת הנגישות של האדם לביטוח אבטלה . עקרונית , דרישת קיומה של תקופת אכשרה אינה מחויבת המציאות . יש ענפי ביטחון סוציאלי שלא נדרשת בהם תקופת אכשרה . יש המשיגים על קביעת תקופת אכשרה לעניין ביטוח אבטלה בטענה , כי קביעה זו עומדת בניגוד להיגיון שבבסיס מערכת הביטחון הסוציאלי שהוא לספק הגנה כל אימת שנחשפים לסיכון החברתי המוגן . יתרה מזו , קביעה זו יוצרת אפליה בין שתי קבוצות של מובטלים — מי שהשלימו את תקופת האכשרה ועל כן הם מוגנים ומקבלים דמי אבטלה , ומי שנעשו מובטלים במהלך תקופת האכשרה ועל כן לא השלימו את תקופת האכשרה ומכאן שאינם מוגנים . עצם קביעת תקופת אכשרה כתנאי לנגישות לביטוח אבטלה אינו אסור . האמנה בדבר קידום בעבודה וההגנה מפני אבטלה מתירה בסעיף ( 1 ( 17 לכלול התניה בעניין קיומה של תקופת אכשרה במסגרת הזכאות לביטוח אבטלה . כמו כן , האמנה מכתיבה את העיקרון שאורכה של תקופת האכשרה אינו צריך לעבור את המידה הנדרשת כדי למנוע אפשרות של ניצול לרעה של הזכות לתשל...
To the book |
|
|