|
|
קיומו של האדם מושתת על העבודה , והיא הקשר העיקרי לכל התקשרות חברתית . עבודה היא תנאי למעמד , ליוקרה ולהשתלבות חברתית , ואלה נשללים ממי שאינו משולב במעגליה . השתתת התרבות האנושית על יסוד העבודה החלה בגזירה המונומנטלית " בזעת אפיך תאכל לחם" שנגזרה על האדם , וגירושו בעקבות זה מגן עדן . תהליך התגבשותה של ההכרה בתפקיד החברתי של העבודה היה ארוך וממושך . זמן רב עבר עד שהעבודה נעשתה תנאי להשתלבות חברתית . בפועל , התפתחות זו החלה קורמת עור וגידים במאה ה , 19 ושיאה היה במהלכה של המאה ה . 20 במאה זו נעשתה העבודה , ובייחוד התפקיד שהאדם מבצע בה , סמן וסמל חברתיים . על פיה נגזר מעמדו של האדם ועוצבה זהותו . ההתייחסות לעבודה בתקופה זו הייתה כאל ערך בפני עצמו . העבודה נתפסה כאמצעי יצירתי המעשיר את העולם וממריץ בתוקף כך את תהליך האנשתו . מגמת התרבות וההאנשה ( הומניזציה ) של העולם , שהיו לה מהלכים במאה ה , 19 חייבה לאפשר לפרט לפתח את אישיותו באמצעות העבודה . גישה זו כונתה , Buildung שמשמעותה המילולית . 1 ראו : D . M › da , New" perspectives on work as "value , 135 ILR ( 1996 ) 633 , at pp . 637-636 ( ...
To the book |
|
|