הזמן של העיר

חקירת העיר דורשת לא רק התבוננות ביחס שבין המרחב הבנוי לבין החברה , והבנת עומקה מחייבת אותנו להוסיף מימד שלישי לדיון — הזמן . כוחה של העיר בהבניית התרבות רב כל כך , עד שהיא מכוננת מחדש לא רק את תחושת המרחב שלנו , אלא גם את משטרי הזמן : תאורת הרחובות , הקניונים והתיאטראות מטשטשת את ההבחנה בין יום ללילה . ערים בשיאן הן " ערים ללא הפסקה , " ערים שאינן רוצות ללכת לישון ( אהרון . ( 2010 זוהי מערכה אחת במלחמה שקראה העיר על ה"טבע : " כך מוארות הערים כמבנים תרבותיים אשר מבקשים להכניע את הטבע וליצור משטרים של זמן ומרחב בלתי תלויים . הסיסמה " עיר ללא הפסקה" הפכה לאחד המאפיינים המרכזיים של תל אביב — עיר שוקקת חיים , ובה מקומות בילוי אשר פתוחים עד השעות הקטנות של הלילה . בערים מתקיימים שני משטרי זמן : הזמן הגדול והזמן הקטן ( גורביץ . ( 1997 הזמן הגדול הוא הזמן של " האירועים , " הזמן המציין וחורת את האירועים שמהם עשויים ספרי ההיסטוריה — מלחמות , פלישה של צבאות לערים , הפגנות , שביתות , הזמן בו כיכר העיר מתמלאת ונרצח ראש ממשלה . הערים אף מלאות אבני ציון ואנדרטאות שאליהן עולים תיירים לרגל , ומתחזקים ...  To the book