|
|
התפתחותו של השלטון המקומי הכפרי עוקבת במידה רבה אחרי התמורות שחלו במרחב הכפרי עצמו , ויותר מכך — בתדמית הציבורית שלו . באופן כללי ניתן לזהות בה שתי מגמות שונות המתקיימות בעת ובעונה אחת זו בצד זו . מצד אחד , ההבדלים השלטוניים בין המיגזר העירוני לבין המיגזר הכפרי מצטמצמים , הן בהיבט הפוליטי והן בהיבט התיפקודי , והמעבר מניהול שיתופי לניהול מוניציפלי נמצא בעיצומו . על כך יעידו בין היתר מתן זכות הבחירה בראש המועצה ובחברי המליאה לכלל התושבים החיים בתחום המועצה , וההגדרה של המועצה האזורית בחוק כרשות השלטונית המוסמכת של המרחב הכפרי . מצד אחר , מתנהל כל הזמן מאבק , לעיתים גלוי ולעיתים סמוי , על שמירת המבנה הדו רובדי כמאפיין ייחודי של השלטון המקומי הכפרי , ובכלל זה על מעמדו המשפטי של היישוב בתוך המערכת השלטונית . בהקשר זה קיימות 3 גישות שונות המתחרות זו בזו . גישה אחת , המבטאת בעיקר את תפיסתם של חלקים מן הממסד הממלכתי לגבי נושא זה , אם כי יש לה שותפים מעטים גם בקרב ראשי המועצות , מבקשת לבטל את מעמדו הסטטוטורי של היישוב היחיד , ולהפוך את המועצה האזורית למעין עירייה אזורית כרובד שלטוני יחיד במרחב ...
To the book |
|
|