השלטון המקומי הכפרי בישראל במספרים

השלטון המקומי הכפרי בישראל הוא שלטון דו רובדי המורכב ממועצות אזוריות , שהן הרובד העליון , ומוועדים מקומיים , שכל אחד מהם מופקד על יישוב יחיד , והם הרובד התחתון . לכל מועצה אזורית יש תחום שיפוט מוגדר על פי חוק , הכולל את שטחי השיפוט של היישובים המאוגדים בה , ובמקרים רבים גם שטחים נוספים המצויים מחוץ ליישובים . מרבית שטחי מדינת ישראל נמצאים בתחום שיפוטן של המועצות האזוריות . נכון לסוף שנת 2011 היו בישראל 53 מועצות אזוריות , ובהן חיו כ 751 , 000 תושבים , שהם כ 9 . 6 % מכלל האוכלוסייה במדינה ( למ . ( 2012 "ס מספר היישובים המאוגדים במועצות האזוריות עמד בסוף שנת 2011 על , 987 מתוכם 824 יישובים שיתופיים ו 163 יישובים שאינם שיתופיים ( לוח 1 להלן . ( היישובים השיתופיים הם אלה המאוגדים באגודות שיתופיות מסוגים שונים — קיבוצים , מושבים , מושבים שיתופיים ויישובים קהילתיים . עם היישובים שאינם שיתופיים נמנים , בין השאר , יישובי מיעוטים , יישובים 4 להגדרות הפורמליות של צורות היישוב השונות לפי הלמ"ס ולהגדרות היישובים השיתופיים לפי פקודת האגודות השיתופיות ותקנותיה , ראו נספח . 2 מוסדיים , וגם יישובים...  To the book