תכנון הערים המודרני נולד כדיסציפלינה להסדרה חברתית , שהשפעתה נוסחה במונחים מרחביים . בכך לא היה חידוש . תוכניות לערים שורטטו כבר ביוון העתיקה ובתקופת הרנסנס , בסוף המאה ה , 18 כשהמהנדס ל'אנפנט שירטט את תוכנית העיר וושינגטון , ובראשית המאה ה , 19 כאשר הברון אוסמן מתח את השדרות הגדולות במרכז פאריס . גם מהלכים המסדירים שימוש בנכסים התקיימו זה כבר : תקנות בנייה הגדירו בגרמניה מאז ימי הביניים את גובה הקומות , את רוחב החלונות , את ממדי השטח הבנוי , ואף את חומרי הגמר והקירוי . בדומה לכך שמרו תקנות על זכויות השכנים מול מבנה חדש שנוסף לצדם , ודאגו ליציבות המבנים , לבטיחות אש , להגנה על בארות ועל מקווי מים , על דרכים ומעברים ועוד . ( Logan 1976 ) במחצית השנייה של המאה ה 19 הורחבו תקנות אלה במטרה לפקח על הבנייה ההמונית של מגורי פועלים לצד המפעלים English public ) . ( health act 1875 בהמשך נחקקו בארצות הברית ובאירופה חוקים שנועדו להבטיח מילוט בעת שריפות , ולהגן על בריאותם של שוכרי הדירות במבני מגורים צפופים New ) . ) York State Tenement House Act 1867 , 1879 , 1901 ; London Building Act 1894 בש...
To the book