חוק התכנון והבנייה

חוק התכנון והבנייה , "ה-1965תשכ הוא חוק עב כרס אשר מסדיר את פעולותיהם של מוסדות התכנון באופן היררכי — מהמישור הארצי למישור המקומי — באמצעות מידרג תכנוני שבו נערכות תוכניות המיתאר הארצית , המחוזית והמקומית . חוק התכנון והבנייה הוא אמצעי לארגון המרחב והסדרת שימושי הקרקע השונים באמצעות איז וּ ר , ) Zonning ) קרי : חלוקת יחידות הקרקע לשימושים שונים וקביעת תקנות והגבלות פיתוח עבור כל יחידה ; לדוגמה , קביעת רמת הציפוף וסוג הבינוי המותר בכל אזור . במידה רבה , חוק התכנון והבנייה אמור לאזן בין אינטרסים ציבוריים ופרטיים , בשל שתי סיבות מרכזיות : האחת , מתוקפו של חוק זה ניתן לאפשר או למנוע פיתוח מקרקעין , ובכך להשפיע ישירות על זכויות הקניין הפרטיות ( אם אלו מתנגשות בטובת הציבור (; השנייה , מבנה ועדות התכנון אמור לייצג מיגוון אינטרסים שבאמצעותם נשקל "הט וּ ב הציבורי . " החוק מחייב את כל המבקש לבצע פיתוח מרחבי להגיש תוכנית ערוכה בהתאם לכללים ולתנאים שקובע החוק . כל גורם , פרטי או ציבורי , רשאי להכין תוכנית . התוכנית נבחנת על פי התאמתה לתוכנית מקומית והשתלבותה בה . התוכנית המקומית היא נגזרת — ברמת ר...  To the book