פיתוח כלכלי מקומי

הצהרות חוזרות ונשנות על הצורך בפיתוח כלכלי מקומי הן חלק מכרטיס הביקור של הפוליטיקאי המקומי . ראשי ערים רבים נבחרו בדיוק בשם כך ולשם כך . בישראל , למשל , אנו שומעים השכם והערב הצהרות רוויות להט ואופטימיות מפי שרים וראשי ממשלות על הצורך בפיתוח הפריפריה ( בניגוד לצפון אמריקה , בישראל עדיין מוטלת האחריות לפיתוח המקומי , במידה רבה , על השלטון המרכזי . ( הצהרות ותוכניות שונות לגבי פיתוח הפריפריה אכן נהגו ויושמו בישראל מאז שנות ה 70 של המאה ה , 20 אך כאן אעסוק בתוכנית אחת בלבד — התוכנית לפיתוח הנגב והגליל . תוכנית זו אושרה על ידי ממשלת ישראל בשנת , 2005 במסגרתה נתקבלה שורת החלטות , ובכלל זה הרחבת תשתיות התחבורה אל הפריפריה , העתקת מתקני צבא בקנה מידה עצום אל הנגב , סיבסוד ותימרוץ יזמים ( באמצעות חוק עידוד השקעות הון , ( והרחבת מוסדות להשכלה גבוהה ( כגון הקמת בית ספר לרפואה בצפת . ( תכלית הפרויקטים הללו , ואלו שכנראה עוד יהיו , היא לצמצם את הפערים בין המרכז לפריפריה , ולשפר את רווחת אוכלוסיות השוליים . אך לא אחת מתברר כי ההצהרות ריקות מתוכן , ולעיתים אף מתברר כי הפוליטיקאי נהג באופן מניפולטי...  To the book