ערים מעורבות

כ 10 % מהאוכלוסייה הערבית מתגוררים בערים מעורבות מסורתיות , כמו תל אביביפו , לוד , רמלה , עכו וחיפה . ייצוגם בשלטון המקומי העירוני לא הבטיח עבורם הקצאת משאבים שוויונית יחסית לצורכיהם או לחלקם באוכלוסייה . קיימים 3 דגמים של ערים מעורבות . הראשון הוא זה של ערים ערביות , כגון לוד ורמלה , שהפכו להיות מעורבות לאחר בריחה , גירוש או הגירה של רוב אוכלוסייתן הערבית בשנת , 1948 שהותירו בהן מיעוט ערבי . דגם שני כולל ערים שהיו מעורבות לפני , 1948 כמו יפו , חיפה , עכו , אך הרוב הערבי בהן הפך למיעוט . הדגם השלישי כולל ערים שהוקמו כערים יהודיות , כגון מעלות תרשיחא ונצרת עילית , והיגרה אליהן אוכלוסייה ערבית . בערים המעורבות סובלת האוכלוסייה הערבית מחולשה חברתית , כלכלית ופוליטית . המצוקה , הקשיים והאתגרים שהיו למנת חלקה אינם יורדים מסדר היום הציבורי . אוכלוסייה זו מתגוררת בשכונות מופרדות במרחב העיר . בלוד , ברמלה ובעכו נתונה האוכלוסייה הערבית במתח מתמיד על רקע בנייה ללא היתר , הריסת מבני מגורים , כניסה של משפחות ערביות למגורים בשכונות יהודיות ועוד . המתח גולש לעיתים לאלימות , דוגמת המהומות שפרצו בעכו...  To the book