המודל התוספתי

המודל התוספתי ( Incrementalism ) מבטא מדיניות ציבורית מקומית כווריאציה של העבר , על בסיס הסטטוס קוו . מדיניות ציבורית מקומית זו משכפלת את המדיניות מן השנה החולפת — תוכניות עבודה , פרויקטים , הקצאת משאבים — לצד התאמות מינוריות : תוספות או הפחתות בהתאם לגודל התקציב ( ראו איור . ( 10 זוהי גישה שמרנית , " שונאת סיכון , " המעדיפה את הידוע והבטוח על פני מה שעשוי להיות הראוי ביותר או הכדאי ביותר . מצד אחד , מדיניות ציבורית מקומית הנאמנה למודל התוספתי מעידה על חוסר יומרה , העדר מנהיגות , העדר חזון וויתור על הזדמנות לשינוי , שכן ההכרעה המרכזית המתקבלת היא שלא להכריע . מצד אחר , עיצוב מדיניות הציבורית מקומית על פי המודל התוספתי גוזל באופן יחסי מעט משאבים , מבטא תפיסה ריאלית של המציאות , מקטין את הקיטוב ומצמצם את הקונפליקטים בקהילה משוסעת , ובעיקר מטפח את היציבות השלטונית ואת הסטטוס קוו החברתי — עניין שאין לזלזל בו , בייחוד במציאות פוליטית רבת תהפוכות . לדוגמה , בשלהי הדיונים על התקציב השנתי ברשות מקומית מסוימת מתקבלת הודעה מסעירה : התמיכה הממשלתית תקטן בשנה הקרובה ב , 50 % הפחתה שתביא לירידה של...  To the book