תהליך העצמת השלטון המקומי ותפיסתו של השלטון המקומי כשותף

הגלעין של תפיסת השלטון המקומי והאזורי , כפי שהוא מובן כיום בדמוקרטיות ליברליות מתקדמות , נעוץ במושג של שלטון עצמי ומינהל עצמי , שמפעילים התושבים באמצעות בחירה של חברי מועצות , ולעיתים גם באמצעות בחירה ישירה של אקזקוטיבות לשלטון מקומי או למועצות מקומיות . לזכויות ולחירויות של הפרט ולהגנה על פריבילגיות אלו במסגרת החוק נודע ערך רב . יש גם מי שמייחסים ערך לא קטן להשתתפות הכללית של אזרחים בשלטון בדרך ישירה יותר מאשר הצבעה . יש הרואים בכך את תמצית הדמוקרטיה , המאפשרת לאזרחים לפתח כישורים פוליטיים וחוש של אחריות אזרחית , ולממש בכך את הפוטנציאל שלהם כבני אדם . במערב אירופה , לדוגמה , בישרו התקופה של סוף שנות ה 70 של המאה ה , 20 ובמיוחד שנות ה 80 של מאה זו , את ראשית ביזורה של העוצמה השלטונית בארצות גדולות , למעט ֵֵ בריטניה ֵֶֶ ( שכל שינוי בה , אם אמנם היה , התנהל בכיוון ההפוך . ( מביזור זה של העוצמה השלטונית השתמע מתן סמכויות לממשלים אזוריים דמוקרטיים . בתחילת שנות ה 90 השקיעו המדינות במערב יבשת אירופה מאמצים מיוחדים בקביעת עקרונות לשלטון מקומי , ופעלו לביזור סמכויות לשלטון האזורי והמקומי ...  To the book