|
|
] ... [ ב . ההיבטים החלוקתיים של חוקי–היסוד של ישראל החוקה שלנו , כפי שהתעצבה לאחר חוקי–היסוד של 1992 ולפי הפרשנות שניתנה להם עד כה בפסיקה , מאופיינת בנטייה האנטי–חלוקתית , וזאת בשני היבטים : ( 1 ) חוקי–היסוד שנחקקו עד כה אינם כוללים במפורש זכויות חברתיות חלוקתיות . הפרשנות הדומיננטית לחוקי–היסוד שהציע פרופסור אהרן ברק בכתיבתו האקדמית אינה מכלילה אותם בפרשנות הזכות החוקתית לכבוד האדם , ותמיכה בפרשנות זו הובעה בפסיקת בית–המשפט העליון . ( 2 ) חוקי–היסוד כוללים את הזכויות לקניין ולחופש העיסוק , ולפי פרשנות נפוצה , אף את הזכות לחופש החוזים . זכויות אלה פורשו לרוב בפסיקה כמגינות על משטר ההחזקות הקיים , ולא כזכויות חלוקתיות–חברתיות ( אף כי היה ניתן לפרש אותן ככאלה . ( נדון להלן בשני היבטים אלה ביתר פירוט . . 1 אי–הכרה בזכויות חברתיות חקיקת חוקי–היסוד בדבר זכויות–אדם בשנת 1992 ( חוק–יסוד : כבוד האדם וחירותו וחוק–יסוד : חופש העיסוק ) נעשתה , כידוע , לאחר שנים רבות של נסיונות לחוקק מגילת זכויות–אדם מקיפה . אמנון רובינשטיין הגה את הרעיון של " שכפול" הפשרה שהושגה בזמנה בהחלטת הררי , ופיצול חוק–הי...
To the book |
|
|