|
|
דיני הביטחון הסוציאלי בישראל מורכבים מכללים השאובים מקשת רחבה ומגוונת של מקורות משפטיים , ואלה הם : אמנות עבודה בין לאומיות , חוקי יסוד , חקיקה ( ראשית ומשנית , ( צווי הרחבה , הסכמים קיבוציים והסדרים קיבוציים , תקנונים של קופות שונות , חוזים ופסיקה . זכויות העובד או התושב לביטחון סוציאלי יכולות להיקבע בו בזמן מכוח מקורות משפטיים שונים . הגיוון הרב של המקורות מחייב להבהיר , למשל , מי קובע וכיצד נקבע אם עובד או תושב זכאי ליהנות בו בזמן ממכלול זכויות העומדות לרשותו מכלל המקורות , או שעליו להסתפק בזכויות הנובעות ממקור אחד בלבד , ואם כן — מה הוא המקור . האירוע שלהלן מדגים את הבעיה . בסעיף 240 לחוק הביטוח הלאומי נקבע , כי תושב ישראל שמלאו לו 18 שנה מבוטח בביטוח זקנה ושאירים , ובסעיף 244 לחוק נקבע , כי מבוטח שהגיע לגיל קצבת זקנה ישלם לו המוסד קצבת זקנה חודשית . לגדעון מלאו 65 שנה והוא זכאי לקבל קצבת זקנה . בהסכם קיבוצי כללי בדבר הנהגת פנסיה מקיפה בתעשייה , שנערך ונחתם בין התאחדות התעשיינים בישראל לבין ההסתדרות הכללית , נקבע כי כל עובד המצטרף לראשונה לקרן הפנסיה של מבטחים לאחר חתימת ההסכם , יצ...
To the book |
|
|