|
|
ראינו שקיימות שתי גישות , צרה ורחבה , להגדרת תכליתו של הביטחון הסוציאלי . כל גישה היא קוהרנטית כשלעצמה . עם זה , שתי הגישות פתוחות לביקורת . מצד אחד , הצעדים שהובילו להרחבה של תכלית הביטחון הסוציאלי והמעבר מהגנה מפני סיכונים חברתיים לפיתוח האישיות ולהבטחת ההגשמה העצמית הם בעלי קסם מסוים . ואולם מצד אחר , התייחסות לתכלית הביטחון הסוציאלי כאל הצורך לאפשר לאדם לפתח את אישיותו ולהגשים את עצמו מכניסה תחת כנפיו את כל המדיניות החברתית כולה . התייחסות לביטחון הסוציאלי בהתאם לפרשנות הרחבה מעמעמת בעצם את ההבחנה שבין תכלית מדינת הרווחה לתכלית הביטחון הסוציאלי . ההרחבה של המושג עד כדי פריסתו על פני כל הפעילויות של מדינת הרווחה משמיטה את הייחוד של הביטחון הסוציאלי . הכל יכולות של המושג מצביעה כבר כשלעצמה על שלילת האוטונומיה שלו . אם הוא ה"כול" אז הביטחון הסוציאלי אינו שום דבר , אלא רק שאר רוח . פרדוקס אולי ? מבחינה זו יהיה קשה לבנות את דיני הביטחון הסוציאלי המובנים לפי הפרשנות הרחבה כתחום אוטונומי , משום שבצורתו המורחבת כמעט כל הנורמות של מדינה מודרנית נכללות בו . במציאות , כל המדינות , על אף השוני...
To the book |
|
|