המנח העליון

במנח העליון ממקם האדם את עצמו יחסית " מעל" לאדם שהוא מקיים עמו " פעולה . " הוא מתאפיין בצורך לשליטה על האחר . אדם הנמצא במנח זה מנסה " לחנך" את האדם הנמצא מולו בפעולה באמצעות העברת ביקורת ושיפוט . הוא מאופיין כנותן הוראות , מצווה , משתמש בהכללות . במנח זה קיים הצורך לגונן על הצד שמולו , לתמוך בו , לדאוג לו - אך ממיקום מתנשא . למשל : תארו לעצמכם שיחה בין אם לבנה המבוגר שמתנהלת כך : " אתה צריך עזרה בבית עם הניקיונות . אין לך זמן לנקות עם כל השעות המטורפות שאתה עושה בעבודה המשוגעת הזאת שלך . " ברור שיש כאן דאגה עמוקה לשלומו של הבן ולאיכות חייו , אך הדרך לשם עוברת בין ציווי לביקורת סמויה וגלויה . אדם במנח העליון " מנכס" לעצמו את הצד השני : הוא חש אחריות כלפיו ובעלות עליו ; הוא מזהה בו כלי לשחזור הצלחותיו ו / או מימוש כישלונותיו . הוא מתבסס בעיקר על ניסיונו האישי כדי לייעץ , לכוון ולשלוט באדם שמולו . מנקודת מבטו , ניסיונו האישי רלוונטי לאדם שמולו ללא התחשבות בשונות הבין-אישית ובשוני בתקופה . הוא יודע מה טוב לאחר וכופה עליו את דעותיו ותובנותיו . אם נחזור לאם מהדוגמה הקודמת , היא יכולה להמשיך...  To the book