בשנת 1938 ניהלו בריטניה וצרפת מדיניות מאופקת כלפי התוקפנות הגרמנית שיזם היטלר . ראש ממשלת בריטניה בשנים , 1937-1940 נוויל צ'מברליין , הוביל את מדיניות הפיוס . הדוגלים בה האמינו כי אם ייענו לדרישותיו של היטלר - ימנעו את המלחמה . היו בציבור הבריטי מי שהאמינו כי היחס לגרמניה בהסכם ורסאי לא היה הוגן , וממילא דרישותיו של היטלר לגיטימיות : הוא רוצה להחזיר את גרמניה למקומה הטבעי באירופה . בנובמבר 1937 שלח צ'מברליין לראשונה את איש סודו , לורד הליפקס ( מאוחר יותר שר החוץ , ( לפגוש את היטלר . התברר שקל היה להונות את צ'מברליין . יחסו של היטלר להתחייבויות שחתם עליהן מתגלה בסיפור הפתק . , ב-1938 בערב האחרון לשהותו בגרמניה , ביקש צ'מברליין להיפגש עם היטלר בארבע עיניים . לפגישה הביא עמו את ההסכם שהכין ושאל אם היטלר יסכים לחתום עליו . היטלר הסכים וחתם . מאוחר יותר סיפר היטלר למקורביו : " הג'נטלמן האנגלי החביב ביקש את חתימתי למזכרת , ואכן הסכמתי לתת לו אותה " . להיטלר מעולם לא הייתה כל כוונה לכבד את ההסכם עם הבריטים , משום שכבר בשנת 1937 החליט לצאת למלחמה . הוא ניסה להפיק את המרב מחולשתה של בריטניה ולד...
To the book