מעיסוק כמעט בלעדי בויקו בשלושת הפרקים האחרונים נחזור לעסוק במאה הנאורה באיטליה . ראינו כיצד ההיסטוריונים המאוחרים עשו בה שימוש כדי להציגה כפרוזדור ללאומיות המתפרצת אשר הובילה את בני איטליה מביזוריות בת מאות שנים אל האיחוד המלא המיוחל . בפרק מסכם זה נראה באיזו מידה יש לתיזה זאת ביסוס מעשי , והאם כל מה שהיתה תקופה זאת לא היה יותר מאשר פרוזדור . אנו זוכרים , כי איטליה חסרה היסטוריוגרפיה שתספר את סיפורה כיחידה אחת . עיון בקטלוג הכרונולוגי כנספח חושף בפנינו רשימה ארוכה של היסטוריות רגיונליות סביב הערים המרכזיות פירנצה ( מלספיני , ג'נוטי , וארקי , אברני , גורי , לאמי , דאטי , ביאנקיני , מקאטי , מאני , גלוצי , פוליני ופינוטי (; מילנו ( פ . וארי , ג'וליני , פומגלי , פ . נרי , קארלי , רוסמיני ואולטרוקי , ( נפולי ג' ) יראפי , ג'אנונה , סנפליצ'ה , קסטלדו , פורציו , רוסו , קרויטה , סארוס ודי-מאו (; רומא ( מרטינלי , בנדיקטוס ה-14 ולאווק (; מודינה ופרארה ( פרו , אלסי , מורטורי , פריצי וטיראבוסקי (; ונציה ( פארוטה , גרסוני , זנו , סבליקו , פיירו , גאלו , אמיקו , נפולי-סיניורלי , בלאסי וגריגוריו (; גנ...
To the book