|
|
במאה ה-20 רבתה הספקנות כלפי רעיונות פרוגרסיסטים בהיסטוריה . היה זה בעקבות ריבויים של עמים חדשים ומשטרים רודניים . נוצרו אסכולות היסטוריוסופיות חדשות . האחת , " התפיסה האי-רציונלית" זיהתה בהיסטוריה לא יותר מאשר בליל של ארועים ללא רצף הגיוני כלשהו . השניה , בדומה באופן מפתיע לויקו , זיהתה בבהיסטוריה מחזוריות מעגלית , כאשר ממעל שולטים בה כוחות נעלמים ובלתינשלטים . בדרך זאת מצא קרל בקר את הדמיון בין המאה ה-13 של תומס אקוינס עם המאה ה-18 של וולטיר . הראשון היה איש האמונה , ואילו השני היה איש השכל , אך שניהם רצו להוכיח את תורותיהם באמצעים תבוניים . פיטר גאי יצא נגד התיזה של בקר . הוא הודה אמנם שתומס אקוינס ווולטיר דיברו על , ‘ ratio ' ה- אך כל אחד מהם התכוון למשהו אחר . אקוינס רצה להגיע באמצעותו לתיאולוגיה נוצרית , ואילו וולטיר רצה את ההיפך . יעקב טלמון , מתלמידיו של בקר , קיבל שהמהפכה הצרפתית ושלטונה של " הדמקרטיה הטוטליטרית" נוצרו כתוצאה מחילונה של הדת . וולטיר ומונסקיה הרסו את " העיר האלוהית" של אוגוסטינוס כדי לבנותה מחדש בחומריהם כלשונו של בקר . עזרו להם בכך " טוטליריאנים" כהלווטיוס , רו...
To the book |
|
|