הפילוסופיה והפילולוגיה יכולות כיום " לשרת" את ההיסטוריה ולהיפך . כל אחת מדיסציפלינות אלו היא עולם ומלואו . ניתן לקשור ביניהן , אך זאת היא תלות נסיבתית ותועלתית . במאה ה-18 הנאורה הדברים נתפסו בצורה שונה . היו מי שהעמידו את הפילוסופיה ואת המדעים בראש ונטו לזלזל בהיסטוריה , אך נמצאה גם האסכולה המנוגדת אשר העדיפה את התלות ההשוואתית בין מדעי ההיסטוריה לבין מדעי הפילוסופיה והפילולוגיה . מוצאה של האסכולה הראשונה היה מצרפת , ואילו של השניה היה מאיטליה ומגרמניה . רנה דקארט , כפרנסיס בייקון לפניו , הבחין בין שירה , היסטוריה ופילוסופיה ואף הוסיף היבט רביעי - הנבואה . ואולם הוא העדיף להתמקד רק בהיבט השלישי - הפילוסופיה - ומידר ממנו שלושה ענפים : המתמטיקה , הפיזיקה והמטאפיזיקה . וההיסטוריה ? זאת אינה מצריכה ידע כלל . ההיסטוריונים אינם אלא " מספרי סיפורים" הנוטים להגזים כדי לעניין את קוראיהם : א . מספרי הסיפורים שבקרב התיירים אינם יכולים לרוב לצדוק , מכיוון שהם חודרים לסביבה זרה להם " ) סקפטיציזם היסטורי (; " ב . לא כל המסופר הוא היסטוריה וקורות העבר , ויש להעמידו לבדיקה מדוקדקת " ) פירוניזם היסטור...
To the book