שער רביעי: בעיית הפריודיזציה וההתייחסות לעידנים היסטוריים

" תורות חייבות להתחיל מהנושאים בהן הן מטפלות" ויקו , 'המדע החדש' בעית החלוקה לפי תקופות היסטוריות היתה מאז ומתמיד אחת הבעיות המרתקות והסבוכות בהיסטוריוגרפיה של תרבות המערב . הבעיה החלה עם ההיסטוריוגרפיה הנוצרית בימי-הביניים . ההיסטוריונים חילקו את ההיסטוריה לפי תקופות , כאשר כל תקופה מאופיינת על ידי ארוע היסטורי משמעותי : קרב , ברית , נדידת עמים , אסון טבע , מגפה או מסע צלב . לכל תקופה כזאת היה גיבור , והוא נחשב ל"עושה ההיסטוריה . " בדרך כלל אלה היו אפוסטולים , אפיפיורים , קרדינלים או מלכים ששירתו את הכנסייה או שחיו עימה בשלום . לא היה שמץ של סיכוי שהם יתייחסו לנשים כמו האפיפיורית יוהנה או קדושה בדיעבד בדמותה של ז'אן ד'ארק , הבתולה מאורליאן . מאליו יובן , כי חלוקה כזאת היתה בעייתית בגלל המספר העצום של תקופות . הם ניסו לצמצם את הכמות על ידי חלוקה מחודשת לתקופות גדולות יותר - לפני ואחרי הספירה ולפי מאות שנים . מתקופת הרנסנס ואילך לא היה כבר צורך להצמד להיסטוריוגרפיה הכנסייתית . היו שהעדיפו את השימוש במתמטיקה . ג'וזפה פרארי , אחד מהויקויאנים הבולטים במאה ה- , 19 חילק את ההיסטוריה בצורה מת...  To the book