|
|
עד שנת 1700 לערך חסרה בנפולי אסכולה פוליטית ויורידית . ההתמקדות היתה במדעי הטבע בעקבות ניוטון , דקארט ותלמידיו . משנה זאת ואילך חל מעבר חד אל המחקרים ההיסטוריים והמדיניים . היה זה בזכותם של פאולו מתיה דוריה 1746- ) ( 1662 ופייטרו אנונה'ג הצעיר . דוריה היה אירודיט , משפטן ומתמטיקאי אשר חי את בעיות השעה . ב-1713 הוא פרסם רפורמה ביחס לכמורה , ואילו ג'אנונה כתב את ' ההיסטוריה האזרחית' ברוחם של פרנצ'סקו ד'אנדראה , דקארט וגרוינה וברוח הליברטיניזם של גסנדי בקראו למרי כנגד האוזופרציות של הכנסייה . דרכה של ההיסטוריוגרפיה הנפוליטנית מראשית המאה לא היתה סוגה בשושנים . ה"היסטוריונים מטעם" דה פייטרי , די קוסטנצה , קפצ'לארטו ופארינו כתבו את קורות מלכיהם ובעין מאוד אוהבת כמובן . גם ג'אנונה ותלמידיו גלאנטי ונפולי-סיניורלי היללו את מלכיהם , אך הם כתבו גם דברים אחרים . המשבר חלף עם צאתם של האוסטרים וכניסתם של הבורבונים הספרדיים . ב-1734 האוירה ההיסטוריוגרפית השתנתה עם הזכיה בחופש הביטוי ועם פריחתה של האירודיציה הנפוליטנית , אשר אימצה מרעיונותיהם של דוריה , ג'אנונה וויקו , ראשיה הבלתי-מוכתרים של מה שנקרא...
To the book |
|
|