מי שנפגע פחות מכל ה'אגרופים' האחרים מהרפורמות של יוסף ה-2 היה המרקיז צ'זרה בקאריה . לאחר שנות השבעים , בהם מיעט לכתוב , להוציא דו"חות ומאזנים , הרי שבקאריה חזר לפרוח בשנות השמונים . אישיותו השקטה והבישנית התאימה יותר לקיסר מוארי התוסס , הרתחן והשאפתן . יוסף גם זכר מי כתב את ' על הפשעים , ' עליו התחנך בצעירותו . לקריירה טובה מזאת בקאריה לא היה יכול לצפות , בוודאי לאחר זמן כה רב מאז תקופת האופוריה שלו כמחבר 'על הפשעים ועל העונשים . ' מבחינה משפחתית המשיך גם עשור זה להיות תקופה לא קלה למשפחת המרקיז בקאריה . נישואיו השניים אמנם עלו יפה , ובנו הפעוט ג'וליו היה קשור מאד לאביו , אך היו לו צרות אחרות . אחותו מדלנה התאלמנה לאחר שנתיים של נישואים . היא מצאה לה חתן חדש ונישאה לו , אך אז היא החליטה לתבוע את אחיה בטוענה , כי עשק אותה מירושה ישנה . ב-1782 נפטר אביו ( כחודש לאחר פטירתו של גבריאל וארי ) בגיל . 85 הוא הותיר את הבית בויה בררה , את האחוזה הכפרית בצ'זטה ורכוש לא גדול בשווי של 60 , 000 לירטות . הרוב נפל בחלקו של צ'זרה הבכור . בינתיים בתו הבכירה ג'וליה סיימה את לימודיה במנזר וחזרה אל בית אב...
To the book