פרק ב הצעה לכיוון חינוכי ראוי

את השקפת העולם החינוכית המוצגת בספר זה מנחה בעיקר גישה אחת – הגישה הדיאלקטית ) גישת המורכבות , ) לא משום שאין היגיון או חיוב בגישות האחרות , ולא משום שיש לדעתי לבחור בה בכל זמן ובכל מצב . אני מציע לחזק גישה זו כיוון שלטעמי היא הנכונה ביותר כגישה חינוכית כוללת במציאות של מערכת החינוך הממלכתית במדינת ישראל . מערכת חינוך זו מבקשת להכיל אנשים בעלי זהויות רבות ומגוונות ושואפת לאפשר את קיומה של מדינה יהודית ודמוקרטית עם מרב היתרונות הנובעים משילוב זה ומינימום של חסרונות . גישה זו תיישם בצורה הטובה ביותר את חוק החינוך הממלכתי , שמגדיר את מטרות החינוך הממלכתי בזו הלשון : ( 1 ") לחנך אדם להיות אוהב אדם , אוהב עמו ואוהב ארצו , אזרח נאמן למדינת ישראל , המכבד את הוריו ואת משפחתו , את מורשתו , את זהותו התרבותית ואת לשונו . " סעיף ראשון וחשוב זה משקף את מעגלי הזהויות השונים של כל אדם , ושל החברה הישראלית בכללותה , ושואף להכיל בקרבם בכפיפה אחת זהויות אוניברסליות ופרטיקולריות . בניגוד לגישת הסתירה ולגישת ההלימה , המתחנך בגישה הדיאלקטית יוכל לבחור בהמשך בחירה אמיתית גם באחת מהאפשרויות האחרות ; ושלא כמו...  To the book