ג'יימסון: פסטיש ואינטרטקסטואליות

פרדריק ג'יימסון ( Fredric Jameson ) הוא אמנם בעיקר פוסטמודרניסט , אבל התאוריות שלו על התקשורת והתרבות בנות זמננו , כמו תאוריית חזיון הראווה של דבור , חבות הרבה למרקסיזם . ג'יימסון טוען , שנכנסנו לשלב של קפיטליזם מאוחר המקושר לחברות צריכה פוסט תעשייתיות ולגלובליזציה בצורת כלכלות רב לאומיות . התרבות הפוסטמודרנית " משעתקת או משכפלת – מחזקת – את ההיגיון של קפיטליזם שבבסיסו הצריכה" ( Jameson , 1998 : 20 ) על ידי אימוץ של כל הדברים ה"פופולריים" ודחייה של הערכים המודרניסטיים של " אמנות גבוהה" לא מסחרית . המודרניזם ביקש להבחין בבירור בין תרבות גבוהה לבין תרבות המונים או תרבות פופולרית , ואילו בואו של הפוסטמודרניזם – החל מהשגשוג הכלכלי הגדול שהתחולל אחרי מלחמת העולם השנייה משנות ה 50 ואילך – הביא לכך ש"נראה קשה יותר ויותר לשרטט את הקו המפריד בין אמנות גבוהה לבין צורות מסחריות" . ( Jameson , 1998 : 2 ) מוקד המעבר התרבותי הזה ממודרניזם לפוסטמודרניזם נעוץ ב"היעלמותו של הסובייקט האינדיווידואלי ובתוצאתה הפורמלית – אי זמינותו הגוברת והולכת של הסגנון האישי" Jameson , ) . ( 1991 : 16 אמנות וספרות מודר...  To the book