ורתם: פיתוי התמימים

אפשר לראות בגרסתו של לאסוול לתאוריית השפעות ישירות תמיכה ברעיון שאמצעי התקשורת פועלים כערוצים שבהם גירוי זוכה לתגובה ישירה . את התאוריות של הפסיכיאטר פרדריק ורתם אפשר להציב בקצוות הקיצוניים של טיעון ההשפעות הישירות . הביקורת הנוקבת של ורתם בפיתוי התמימים ( Seduction of the Innocent , 1955 ) עוסקת בשתי סוגות עיקריות : יצירות קומיקס ( ראו איור ( 2 . 3 וטלוויזיה העוסקות בפשע . ורתם מודאג במיוחד מן ההשפעה של תקשורת המונים מסוג זה על " תודעותיהם והתנהגותם של ילדים הבאים עמם במגע" . ( Wertham , 1955 : v ) הוא טוען , כי " כיום קיים בכל אמצעי התקשורת , בעיקר בהשפיעם על ילדים , דפוס של אלימות , ברוטליות , סדיזם , צימאון דם , ערמה , זלזול מחוספס בחיי אדם ... כמות האלימות בכל אמצעי התקשורת היא עצומה" . ( Wertham , 1955 : 360 ) ורתם מספק הוכחות לתאוריות שלו בנוגע להשפעות הממאירות של התקשורת מתוך שילוב של ניתוח תוכן ( content analysis ) ותוצאות של מבדקים פסיכולוגיים שערך לילדים שביקרו במרפאתו . לפני שנדון בתאוריות שלו , חשוב לבחון קצרות את השיטות שבהן הוא משתמש . רוב המבדקים דרשו מילדים להתבונן בתמ...  To the book