|
|
פתרון יעיל יותר מהקודם הוא זה שמאפשר לנסיין לדעת מהי השערת המחקר אבל משאירו " עיוור" באשר לתנאי הניסוי של כל נחקר , למשל – האם הוא שייך לקבוצת הניסוי או לקבוצת הביקורת . קל להשתמש בפתרון זה במחקרי " נייר ועיפרון , " שבהם קבוצת נחקרים גדולה עוברת את הניסוי ביחד . כל נחקר מקבל שאלון ובו הוראות למטלה שעליו לבצע , השאלונים הם שונים לפי תנאי הניסוי , והם מחולקים אקראית בין הנחקרים . הנחקר אינו יודע כמה סוגי שאלונים יש , במה שונה השאלון שלו מזה של האחרים , וכיצד מצפים שיענה על השאלון יחסית לציפיות מנבדקים אחרים . קל לאמץ פתרון זה גם במחקרים שבהם שאלונים או מבחנים שונים ) על-פי תנאי הניסוי ( מועברים באינטרנט : כל נחקר משיב באופן אינדיווידואלי על השאלון או המבחן ; תוכנת המחשב מקצה באופן מקרי כל נחקר לאחד התנאים , והוא משיב על השאלון או המבחן המתאים לתנאי שהוקצה אליו . הנסיין איננו יודע איזה שאלון יקבל המשיב ואין לו כל השפעה ישירה עליו . בשנים האחרונות הולכים ומתרבים המחקרים הנערכים באמצעות האינטרנט . כפל עיוורון ) double blind ( יתרה מזו , באסטרטגיה שלפנינו הנסיין גם אינו מודע לציפיות ולהשערות...
To the book |
|
|