|
|
שיטה נוספת נמצאה יעילה במניעת ניחושים מצד הנחקרים באשר להשערות החוקר . בשיטה זו משכנעים את הנחקר שאין הוא הנחקר בעצם אלא נבחר כעוזר לנסיין . דוגמה טובה לשימוש בשיטה זו הוא מחקרם של ארונסון ולינדר ) Aronson & Linder , 1965 ( שבדק באיזו מידה חיבתנו לזולת תלויה בחיבתו שלו כלפינו . במחקר כזה מקבל הנחקר מידע על מידת החיבה שאנשים מסוימים רוחשים כלפיו ) המשתנה הבלתי-תלוי , ) והוא מתבקש לומר באיזו מידה הוא מחבב אותם ) המשתנה התלוי . ) לו השתמשו החוקרים במערך מחקר פשוט , שבו הנחקר חשוף למשתנה הבלתי-תלוי ) מידה מסוימת של אהדה מצד הזולת ( ומתבקש לבטא את חיבתו כלפי אותו אדם , היה הנחקר מנחש מן הסתם מהי מטרת הניסוי . במערך מחקר מתוחכם ומורכב טשטשו ארונסון ולינדר את הקשר בין המשתנה הבלתי-תלוי למשתנה התלוי על-ידי גיוס הנחקר כעוזר נסיין כביכול . תיאור המחקר ותוצאותיו מובאים כאן כלשונם מן הקורס " לא לבדו – אשנב לפסיכולוגיה חברתית" ) יחידה , 5 עמודים . ) 31-33 סטודנטיות שימשו כנחקרות והוזמנו כל אחת בנפרד למעבדה . עם הגיעה למעבדה הובאה הסטודנטית לחדר ובו ראי חד-סטרי ומערכת מגבירי קול שאפשרו לנחקרת לראות ...
To the book |
|
|