ה. המלצות לרפורמות

העיקרון שמכוון את המלצותינו הוא שיש לשנות מהותית את החוק כדי להתאימו למציאות התקשורתית החדשה . החלטת המחוקק להסדיר כל אמצעי תקשורת כשלעצמו ולהגדיר רק ביחס אליו את התעמולה המותרת הייתה אולי מוצדקת לזמנה , אך היא אינה מוצדקת עוד . השינויים התכופים בנוף התקשורת מחייבים לעדכן את ההסדרים האלה בתכיפות , משום שההסדרים נהפכים במהירות לאנכרוניסטיים ותלושים מהמציאות . ההסדרים הלא–מעודכנים יוצרים מגרש משחקים עקום וחוסר הגינות בין אמצעי התקשורת . לנוכח האמור לעיל אנו ממליצים לערוך רפורמה בחוק ולהחליף את הכללים המתייחסים לכל אמצעי תקשורת בנפרד בהסדר חוצה מדיה בכללים שיחולו על כל אמצעי התקשורת , בלא הבחנה ביניהם . המשמעות העיקרית של המלצה זו היא החלפת האיסורים וההגבלות הספציפיים בהגבלות כלליות , ובעיקר בהגבלה מפורטת ונוקשה יותר מזו הנהוגה כיום באשר לתקרת ההוצאות המותרות על תעמולת בחירות . הסדר זה נשקל בזמנו בעת שנחקק החוק המקורי בשנת , 1959 אבל נדחה בגלל חשש לקשיי אכיפה . ואולם , כאמור , קשיי האכיפה של רבים מההסדרים הנהוגים היום הפכו ממילא כמה מההסדרים ( כמו איסור התעמולה בטלוויזיה וברדיו ) לאות מתה...  To the book