ו. עקרון הקוהרנטיות והיעדר סתירות בחקיקה

סתירה בין נורמות עלולה לערער את שלטון החוק ולפגוע ביציבות המשפטית . כזכור , תכלית החוק המרכזית היא להכווין את התנהגות הפרט . כשהפרט יודע מראש מהו החוק ובשל כך – כיצד עליו להתנהג , הוא נהנה מוודאות משפטית 165 ומסוגל לכלכל את צעדיו כאזרח שומר חוק . כשאדם אינו יודע כיצד עליו להתנהג משום שהוא כפוף לנורמות סותרות , לא זו בלבד שמתרחשת לגביו פגיעה בוודאות 166 המשפטית אלא שגם בהכרח נפגע אמון הציבור בשיטה המשפטית . סתירה בחקיקה נוצרת בשעה ששתי נורמות או יותר אינן מתיישבות זו עם זו . כלומר , לכל אחת מן הנורמות יש תוקף משפטי כשהיא לעצמה , אולם שתי הנורמות אינן יכולות לחול יחד . הדוגמה הברורה למקרה כזה היא כאשר נורמה אחת מצווה על עשיית פעולה או מתירה אותה ( למשל חובה להתקין לוחית לרכב בזמן נתון , ( ואילו נורמה אחרת שיש לה אותו מעמד משפטי אוסרת לבצע אותה הפעולה בדיוק 167 ( למשל , משום שחל איסור לעשות כל מעשה באותו זמן . ( יש להבחין בסתירה הנוצרת בין כללים משפטיים ( rules ) ובין סתירה הנוצרת בין עקרונות משפטיים . ( standards ) העיקרון המשפטי , לפי טבעו , חותר להגשמה אופטימלית בשים לב לקיומם של עקרונ...  To the book