ההגנה על העקרונות

מדינה דמוקרטית העומדת על שני עקרונות היסוד הללו אמורה להגן עליהם בהסדרים מעשיים הולמים . הסדרים מעשיים מטיבם נותנים מקום להבדלים רבים בין מדינות דמוקרטיות לבין עצמן , אבל בשלל ההסדרים המעשיים המוכרים במדינות הדמוקרטיות ניכרת מתכונת כללית הנהוגה בהן . בדרך כלל , אין קושי רב להגן על העיקרון של שלטון הרוב בנוגע להכרעה בקונפליקטים ברמת הכלל . שלטון הרוב מתבטא בעיקרו בהליכים של קבלת החלטות בתחנות שונות , דוגמת בחירות כלליות , החלטות הכנסת בשאלות מדיניות , החלטות ממשלה בשאלות מדיניות ועוד . בהנחה שההליכים הולמים את עקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי , אין הם זקוקים להגנה כשמדובר בעצם הפעילות לפיהם . קושי בהגנה על העיקרון של שלטון הרוב עלול להופיע בשעה שעל הפרק עולה האפשרות לשנות את משפחת ההליכים המבטאים את העיקרון הזה ואף האפשרות לבטל הליך או להוסיף הליך . דוגמה פשוטה לכך היא חוקי הבחירות , המכוננים את אחד מן ההליכים של שלטון הרוב . בהזדמנויות שונות שונו חוקי בחירות כך או אחרת . בנסיבות כאלה מתעוררת השאלה מי יגן על ההגינות של משפחת ההליכים המכוננים את עקרון שלטון הרוב לאחר ששונתה ? נשאיר את השא...  To the book