השמירה על כבוד האדם באשר הוא אדם

תורת השמירה על כבוד האדם באשר הוא אדם , או בלשון המסורת – השמירה על כבוד האדם שנברא בצלם – עומדת על ארבעה עקרונות : ראשית , ראוי שההתנהגות האנושית תבטא יחס חיובי מיוחד לאדם , יחס המבדיל את האדם לטובה לעומת כל חפץ , כל רכוש וגם כל בעל חיים שאינו אדם . דוגמה פשוטה ביותר להתנהגות אנושית כזו מתגלמת בהנחיה שבפרקי אבות : " הווי מקדים שלום לכל אדם . " כלומר , אדם המקדים שלום לזולתו מזהה אותו כאדם ובכך נוהג בו באופן חיובי ומיוחד . כפי שנראה , ההבדל בין יחס חיובי לאדם ובין יחס אנושי אל חפץ ודומיו יבטא את ההבדל האיכותי ביניהם . שנית , ראוי שההתנהגות האנושית תבטא יחס חיובי מיוחד לאדם באשר הוא אדם , בין שהוא אהוב או קרוב או שותף או דומה ובין שלאו . מובן מאליו שיחס חיובי מיוחד לאדם אהוב יכול להיות שונה באיכותו מיחס חיובי המיוחד לאדם אחר . אולם יהא אדם אשר יהא , ראוי להתייחס אליו באופן חיובי מיוחד אפילו הוא שונה , זר או רחוק ואפילו שנוא . יחס חיובי מיוחד אינו מאפשר שום התנהגות משפילה . לא בא בחשבון גם שום גילוי של עמדה גזענית שיש בה הטפה לגילוי מובהק של יחס שלילי לאדם בשל מרכיב כלשהו של זהותו , דוגמ...  To the book