בית הספר כמסגרת לשינוי של מתבגרים במצבי סיכון

ג'ודי גולדנברג , אתי אורנן , שלמה רומי מבוא פרק זה מציג מודל חינוכי ייחודי של טיפול בנוער בסיכון ומתאר את השפעתה של תכנית ההתערבות " מניפה" על בני הנוער אשר משתתפים בה . המודל תומך בפעולה כוללת ( הוליסטית ) בתוך כותלי בית הספר ; הוא רואה במסגרת הבית-ספרית את הבסיס לעבודה עם תלמידים אלה , כמו גם לשימורם במערכת החינוך . המודל הזה מבוסס על גישה רב-תחומית אשר משלבת בין טיפול רגשי , חינוך והוראה . מערכות הרווחה , החינוך , המשפט והעזרה ההתנדבותית בישראל מכירות בצורך לסייע לנוער בסיכון ולטפל בו . סיוע כזה נדרש כדי להחזיר את בני הנוער למסלול של לימודים ותפקוד תקין , לעצור את תהליך הידרדרותם לפשע או את תהליך ניתוקם החברתי . כספים רבים הוקצו ותכניות מגוונות הוקמו לצורך איתור , מעקב , חינוך , טיפול וסיוע לתלמידים הנמצאים בסיכון . תכניות אלו מטפלות בנוער בשלבים שונים של תהליך הידרדרותו – מיעוטן הן תכניות בית-ספריות של משרד החינוך , ורובן הן תכניות של החינוך הבלתי-פורמלי בניהול רשויות מקומיות או גורמים התנדבותיים וחברתיים . נוסף על כך מתקיימות פעולות סיוע ממשלתיות ( של משרד הרווחה ) למשפחות נצרכות ...  To the book