פרק שלישי חופש הדת: כישלון התאוריה הליברלית

. 1 הקושי התאורטי הזכות לחופש דת נתקלת בבעיה תאורטית דומה , אך לא זהה , לבעיה שבה נתקלת הזכות לחופש מדת . הדפוס המוכר של מקרים שעולה בהם הטענה לפגיעה בחופש הדת הוא הדפוס של חוק מדינה כללי האוסר על מעשה מסוים . לאיסור זה יש טעם מהותי , אוניברסלי וראוי , אך הוא פוגע במיוחד — ואולי רק — במנהג דתי או באורח חיים של קהילה דתית . כזה הוא , למשל , האיסור על תקיפה או האיסור על יצירת מגע פיזי ללא הסכמה . איסור זה נאכף הן בדין הפלילי והן בדין האזרחי . ואולם קיומו מעמיד את ברית המילה בחזקת עברה פלילית ועוולה נזיקית . מדובר באיסור שתחולתו כללית במובן זה שאין הוא מבקש לצאת נגד יהודים דתיים דווקא , אלא להגן על ערכים אוניברסליים חיוניים לכל חברה אנושית . ברם איסור זה פוגע פגיעה קשה בציבור מסוים אשר מצווה למול את בניו . מדובר בדוגמה בלבד לאותו דפוס פרדיגמטי של מקרים שבהם חוק שתחולתו כללית משית עלות כבדה וקונקרטית על קבוצה שמבקשת לקיים ציווי אלוהי . מה יכול להיות הבסיס לטענת אותו ציבור מאמינים שאיסור כללי כלשהו , הגם שהוא ראוי לכאורה , דינו להיפסל כל עוד הם אינם פטורים מתחולתו ? התשובה המידית היא הזכות ...  To the book