לשיקולו ולאישורו של הגורם הבכיר ביותר ברשות . רביעית , במקום שבו נדרש צו מבית משפט על מנת להפעיל סמכויות אלו על עיתונאי ( צו לקבלת נתוני תקשורת , להאזנת סתר , לחיפוש או להמצאת חומר שלא פורסם , ( יש לחייב את הרשות להביא לפני בית המשפט את כל העובדות הנדרשות להכרעה בעניין , בכלל זה העובדה שפעולת החקירה מכוונת כלפי עיתונאי או כלפי כלי תקשורת , ושהפעולה עלולה לחשוף זהות מקור מידע של עיתונאי או חומר הנמצא בידי עיתונאי והגיע אליו תוך כדי עבודתו ככזה , כמו גם נימוקים המצדיקים פגיעה בחיסיון בנסיבות העניין . לטענתו , נוסף לכך יש לאפשר ככל שאפשר לעיתונאי להעלות את טענותיו נגד הוצאת הצו במסגרת ההליך המתנהל בבית המשפט . משהונחה בקשה זו לפתחו של בית המשפט , עליו להביא בחשבון את הרכיבים במבחן להגנה על החיסיון העיתונאי . אנו מסכימות עם המלצותיו של ד"ר נקדימון וסבורות כי יש לאמצן כחלק ממכלול ההסדרה של החיסיון שאנו מציעות . כללים ברוח זו אכן מעוגנים בהנחיות פנימיות של משטרת ישראל באשר לחלק מסמכויות החקירה והחיפוש . ואולם נראה שמצב זה אינו ראוי כיוון שהמשטרה עשויה לסטות מהנחיות אלו בהפעלת שיקול דעתה וכן ...
To the book