הנועזים יותר ביקשו להשמיע את התרעומת על האלם שנגזר על ספרות יידיש בברית המועצות , על רצח הסופרים ועל הדרך שבה טושטש הפשע . בתזכיר שביקשו להעביר לצמרת הסובייטית באמצעות מוסדות המפלגה הפולנית טענו אנשי ה"איגוד , " כי לאחר העיוותים של תקופת סטאלין ולאחר הוועידה העשרים של המפלגה הקומוניסטית בברית המועצות איבד הקומוניזם את אהדת היהודים בארצות המערב , ורבים מחסידי הקומוניזם פנו עורף למשטר הסובייטי . ועוד טענה היתה למחברי התזכיר ! לא פורסם שום מיסמך רשמי בעניין הסופרים [ היהודים , [ בין בעת מאסרם ובין לאחר הריגתם . עד כה לא הופיע מיסמך המבהיר את העניין ומעניק ריהאביליטאציה פומבית לנרצחים החפים מפשע ומשקם את 4 מוסדות החברה והתרבות שחוסלו באורח בלתי חוקי . לדברי סמולר נמסר התזכיר לידי יז'י מוו גנקקי , אחד ממזכירי הוועד המרכזי של המפלגה , שהיה מופקד על השאלות הרעיוניות . האיש התחמק מטיפול בעניין והפנה את מגישי התזכיר לרומאן זאמברובסקי , היהודי שבין ראשי הוועד המרכזי של המפלגה . זאמברובסקי גילה סימני עצבנות ומבוכה ואמר , כי המיסמך הוא '' כתב אשמה" נגד הגדולה והחשובה שבמפלגות הקומוניסטיות . עם זאת...
To the book