מדיניות הגיור של ראשי המדינה

המעורבות הממשלתית בגיור איננה עקיבה , והמנהיגות הפוליטית אינה טורחת בדרך כלל ליישם את החלטותיה . דוח מבקר המדינה , 2013 לדוגמה , הראה כיצד לא יושמו החלטות הממשלה , שהכריזה ב 2008 על רצונה " לקדם את קצב עבודת מערך הגיור : " לא הוקמה ועדת היגוי שמטרתה לעקוב אחר יישום החלטות הממשלה בנושא הגיור ; עניין הגיור לא הוסף לתפקידיה של ועדת השרים לענייני קליטה ותפוצות ; ובמשך למעלה משנתיים ( עד אוגוסט ( 2014 לא מונה ראש מערך גיור לאחר שהרב דרוקמן פרש מתפקידו זה בפברואר . 2012 דבר דומה אפשר לומר על הפעילות הפרלמנטרית . בשנים האחרונות נדונו בכנסת כמה הצעות חוק שהיו יכולות להניע את עגלת הגיור . ביניהן אפשר למנות הצעות להגבלת האפשרות לביטולי גיור והענקת סמכות גיור לרבנים מתנדבים , לרבני ערים או לרבנות הצבאית . הנכונות לדון בהצעות אלו הצליחה אמנם לעתים להרתיע את מתנגדי הגיור , אולם בסופו של דבר אף אחת מהן לא הגיע לידי חקיקה , דבר שלא גרר — למרות האיומים שנשמעו — משבר קואליציוני של ממש . היוצאת מן הכלל הייתה הצעת החוק של ח"כ אלעזר שטרן ( ראו בהמשך , ( שהסתיימה בהחלטת ממשלה בנובמבר 2014 ונדמה כי כעת , ע...  To the book