ה. השארת האחריות בידי המשדרים והפקדת הפיקוח בידי רשות התקשורת הרלוונטית

על פי המשטר הרגולטורי בתחום הטלוויזיה , האחריות לפרסום הסמוי נופלת על הזכייניות ועל בעלי רישיונות השידור . רציונל דומה מתקיים בהקשר לסיווג 568 " תשדירי שירות בנושאים שנויים במחלוקת ציבורית : מקרי גבול" הנחיות היועץ המשפטי לממשלה , 3 . 2003 ס' 3 ( התשס . ( ג" 569 בג 7192 / 08 "ץ המטה להצלת העם והארץ נ' הרשות השניה לטלויזיה ורדיו ( פורסם בנבו , . ( 28 . 10 . 2009 570 ראו התוספת השנייה לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו , התש ; "ן-1990 וס' 100 לחוק הנ"ל . 571 ראו למשל ס' 83 לחוק הרשות השנייה הנ"ל : " מורשה לשידורים לא יכלול במישדריו דבר שהוא בגדר פרסומת , גלויה או מוסווית ושאינו תשדיר פרסומת ואשר קיבל עבור שידורו תמורה כספית" ( ההדגשה שלנו . ( בהקשר לטלוויזיה הרב–ערוצית ראו ס' ) 4 ד ) לכללי התקשורת ( בזק ושידורים ) ( בעל רישיון לשידורים , ( התשמ : "ח-1987 ולסימון של שידורים מזיקים : סעיף 4 לחוק סיווג וסימון קובע כי האחראים לסימון הם רשות השידור , הרשות השנייה ובעלי הזיכיון מטעמה , בעל רישיון לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין . למשל , במקרה של פרסום סמוי בתכנית בערוץ הבריאות יוטל הקנס...  To the book