ה. איסור גורף על שימוש בפרסום סמוי על ידי יצרני התוכן הציבוריים

כבר בשנת 1987 עמד מבקר המדינה על הנזק הציבורי הגדול הכרוך בפרסומת סמויה בשידור הציבורי . מדובר בהשפעה שלילית במיוחד , משום שרשות Vance Little , Audiovisual Media Services Directive : Europe’s Modernization of 424 Broadcast Services Regulations , 1 JOURNAL OF LAw , TECHNOLOGY & POLICY 223 ( 2008 ) 425 מבקר המדינה , 1987 לעיל . 162 ה"ש השידור ממומנת מכספי הציבור על ידי אגרה , ולכן שידור של פרסום מסחרי — גלוי או סמוי — הוא אסור . המודל הכלכלי של גופים משדרים אלו — כפי שהוגדר חד–משמעית על ידי המחוקק וכפי שמקובל בעולם — מתאפיין בכך שהם ממומנים במלואם על ידי אזרחי המדינה . בבסיס ההבחנה מונח הרציונל שלא ראוי ששידור הממומן מכספי ציבור יהיה כלי לקידום אינטרסים כלכליים . יתר על כן , ההטבות הכספיות או הכלכליות שגופים אלה יקבלו בגין הפרסום הסמוי הן מקור הכנסה אלטרנטיבי , שספק אם חוק רשות השידור ותכליותיו מתירים וספק אם עליהם להתיר . נוסף על כך , איסור הפרסום בתוכן בגופים אלה יאפשר מרחב תקשורתי טלוויזיוני שבו יהיו הצרכנים מוגנים לחלוטין מפרסום סמוי . מובן שביצרני התוכן הציבוריים נכללים לא רק רשות ...  To the book