|
|
אנו סבורים כי הפתרון המידתי להתמודדות עם תופעת הפרסום הסמוי אינו איסור אלא גילוי ; בצד חובת הגילוי הכללית ייקבעו איסורים ספציפיים על סוגים מסוימים של תכנים סמויים . מדובר בפתרון ראוי וגם ישים , בהתאם לתכליות של אסדרת הפרסום הסמוי שבהן דנו בפרק הקודם ; בהתאם למגבלות החוקתיות של מערכת המשפט הישראלית בעקבות הפגיעה החוקתית הצפויה בחופש הביטוי ובחופש העיסוק של הגורמים המעורבים ; ובהתאם למגבלות הטכנולוגיות והמעשיות של תהליך ההתלכדות . בראש ובראשונה , נקודת המוצא היא שאסדרה כוללת , עדכנית וחוצת פלטפורמות על הפרסום הסמוי דורשת חשיבה שאינה מתבססת אך ורק על האסדרה הכבדה והחודרנית המאפיינת את הטלוויזיה המסחרית בישראל . ההצדקות המסורתיות לאסדרה חודרנית — בין במכסות שידור של סוגה עילית ובין באיסור גורף על פרסום סמוי — נחלשות ככל שעוברים מתחומי הטלוויזיה המסחרית אל המחוזות הפתוחים של האינטרנט . לעומת זאת , סכנות הפרסום הסמוי אורבות לצופה לא רק בתחומי המסך הקטן . שינויים אלה , שנסקרו בפרקים הקודמים , מחייבים התאמה של האסדרה . לדעתנו הדרך המתאימה ביותר לטפל בתופעת הפרסום הסמוי היא בעזרת דיני הגנת הצרכ...
To the book |
|
|