ימם

אזכור במקרא : מופיע פעם אחת במקרא : " הוא ענה אשר מצא את הטמם במדבר ברעתו את-החמרים לצבעון אביו " ( בראשית לו כד . ( מסורות והצעות זיהוי : פירושים שונים ניתנו להוראת המילה " ימם : " פרדים " ת ) ש , ת " י , רס " ג , ריב " ג , רש " י ועוד , ( מעיינות חמים , ( ו " ת ) גיבורים - אימים , ( א " ת ) יוני-בר ( מהלשון הערבית , ( - שם אדם ועוד . אבן עזרא צידד בפירוש רס " ג , שהכוונה היא לגילוי סוד הרכבת סוס וחמור , ויצא נגד פירושים אחרים שסברו שמדובר בצמחים " : ואילו היו הימים צמחים כאשר פירשו רבים , מה טעם להזכיר חמורים . " למרות דברים אלה , היו מהאחרונים שסברו בפירוש שמדובר במין צמח ; וראייתם היא שהפועל " מצא " בקשר ל ' ימם ' מופיע במקרא גם בקשר לצמחים אחרים , כגון : ' דודאים ' ( בראשית ל ' ו ( 14 גפן שדה ' ( מל " ב ד לט . ( צלסיוס אף מציע לזהותו עם צמח הירבוז , ( Amaranthus blitum ) הנקרא בערבית " בקלה ימאניה " . ( ) אין להצעה זו כל מסורת זיהוי קדומה , והיא אינה סבירה גם מבחינת העניין .  To the book