תאשור

אזכור במקרא : נזכר פעמיים בישעיהו עם העצים מפריחי השממה ( מא יט ) וכעצים הגדלים בלבנון , אשר שימשו לבניית המקדש לצד ה ' ברוש ' וה ' תדהר ' ( ס יג . ( נזכר כנראה גם בתיאור עושרה של העיר צור : " אלונים מבשן עשו משוטיך , קרשך עשו-שן בת-אשרים מאיי כתים " ( יחזקאל כז ו . ( נראה שהכוונה לאניות שנעשו ב- " תאשרים , " שהובאו מקפריסין או מאיים אחרים בים התיכון . מסורות והצעות זיהוי : ת " ש : מופיע פעם אחת באופן ברור בישעיהו ס , יג κεδρος " ת . ( kedros ) ו : Buxus ( ישעיהו מא , יט , ( כלומר , אשכרוע ; Pinus ( בישעיהו ס יג " ת . ( י : אשכרועין . בתלמוד הירושלמי : " פיקסינה , " ובמדרש : " פקסינון " – שמו היווני ( pyxinon ) של האשכרוע . זיהוי זה מופיע גם אצל כמה מהפרשנים האחרונים . " ת פ : שרוינא . מונח זה מתורגם לערבית מסורית לשם ' סרו ' . ( Cupressus ) ( ) בתלמוד בבלי : שוריבנא . רס " ג : שרבין ' ה . ( ) שרבין ' בערבית הוא שם קיבוצי לעצים מחטניים שמהם הכינו את העטרן . בר בהלול הסורי אומר שהשרבין כולל את העצים - Juniperus ו- ; Cupressus בערך ' קדרוס ' הוא מפרש שהוא העץ הקרוי באלשאם ' שרבין ' שהוא ...  To the book