פואה, פוה

אזכור במקרא : מונחים אלה נזכרו כשמות אנשים פרטיים ברשימות היחס של שבט יששכר : " ולבני יששכר תולע ופוה " ( בראשית מו יג , ( ובנוסח אחר : " פואה " ( דב " א ז א . ( כמו כן נזכר שופט משבט יששכר : " תולע בן פואה " ( שופטים י א . ( מסורות והצעות זיהוי : בתרגומים ובפירושים השונים אין כמעט התייחסות למשמעות שמות אלה כצמחים . הד לכך נמצא במדרש מאוחר : " ובני יששכר תולע - מה פואה זו מין צבע והיא צובעת את הכל , כך שבטו שליששכר צובעין את כל העולם בתורה . " ואכן יש חוקרים הסבורים שיש בהם ללמד על משלח ידיהם של בני משפחות משבט יששכר שהתמחו במלאכת הצביעה מ " תולע " היא ' תולעת השני , ' שהופקה מכנימת האלון , ומ " פואה " הוא הצמח פואת הצבעים . ( Rubia tinctorum ) משניהם הפיקו צבע בגוון אדום-כתום . זיהוי זה יוצא מנקודת הנחה שקיימת זהות בין המונח המקראי " פואה " לזה הנזכר במשנה בשם כצמח צביעה , שזיהויו מוחלט . צמח זה נקרא בערבית " פוה " ( ) כמו הנוסח המופיע בספר בראשית ( מו יג . ( עדויות וממצא בוטני-ארכיאולוגי : פואת הצבעים הייתה אחד מסממני הצביעה המרכזיים בעולם העתיק עד למאה התשע-עשרה . הצבע מופק משורשי ה...  To the book