פשתה, פשתים (בוץ, שש)

שם מדעי : Linum usitatissimum אזכור במקרא : הפשתה נזכרת 20 פעם . היא מופיעה פעמיים בקשר לגידולה במצרים יחד עם השעורה ( שמות ט לא . ( ברוב הפעמים נזכרים בעיקר ה ' פשתים ' כפריט לבוש העשוי מפשתה . הפשתה נחשבה למוצר טקסטיל מרכזי בתרבות החומרית המקראית , השני בשכיחותו לאחר הצמר ( למשל : ויקרא יג מז ; הושע ב ז ; משלי לא יג ועוד , ( ושניהם נזכרו 194 אגב , הלימון לפי רוב החוקרים נפוץ במזרח הקרוב רק בימי הביניים . על מוצא ההדרים , ראו : עמר , גידולים , עמ ' . 256 , 247-245 195 ראו ביתר הרחבה את הביקורת הנוקבת של י ' פליקס , פרי-עצי למיניהם , עמ ' ; 150-154 הנ " ל , " פרי עץ הדר ­ האתרוג , " בית מקרא קנ ( תשנ , ( ז " עמ ' ; 288-292 י ' רובינשטיין , " האתרוג במשנה ובתלמוד , " בית מקרא קנג ( תשנ , ( ח " עמ ' . 178-175 H . Hjelmqvist , “ Some Economic Plants and Weeds from the Bronze Age of Cyprus" , 196 ; Studies in Mediterranean Archaeology , 45 ( 1975 ) , pp . 113-110 וכן פליקס , עצי פרי , עמ ' , 150 . 154 ועדיין יש להתייחס בזהירות לממצא ביתר זהירות , שכן טרם נערך לממצא בדיקת פחמן 14 דיכ לאמת ב...  To the book