|
|
מסורת פרשנית נשענת על זיהוי המופיע בספרות התרגומים והפרשנות הקדומה לדורותיה . כאשר המסורת הפרשנית היא אחידה ואינה נתונה למחלוקת , הרי שזיהוי הצמחים הוא מוחלט והדבר נובע מכך שלאותם צמחים יש בדרך כלל גם מסורת זיהוי פעילה . תרגום השבעים הוא כנראה התרגום הקדום ביותר שמתייחס לטקסט המקראי . הואיל והוא נכתב לכל המוקדם במאה השלישית לפנה " ס , לכאורה קיים פער של לפחות כמה דורות ( התקופה הפרסית ) בין שלהי תקופת המקרא לתקופה ההלניסטית-רומית . מכאן שמבחינה מתודולוגית קשה לדבר על רציפות מוחלטת , ולפיכך ייתכן שכמה מהזיהויים המקוריים השתכחו וקיבלו משמעות חדשה מאוחרת יותר : לעתים ביצירת זיהויים חדשים או בהרחבתם לשמות קיבוציים או לצמצומם לשמות ספציפיים . בהכירנו את מגבלות המחקר ובהיעדר כל מדד אחר בעל תוקף של ' מסורת הזיהוי , ' אנו נאלצים להסתמך על הקיים , על המסורות הקדומות שבידינו , על בחינת עקיבותן , אחידותן והגיונן . כבר הצבענו על הבעייתיות בתרגום השבעים , שעבר עריכות ועיבודים מאוחרים , ודווקא משום כך , כאשר ישנה תמימות דעים או הסכמת רוב התרגומים בזיהוי שם מסוים , הדבר מצביע על תוקפה ומהימנותה של או...
To the book |
|
|