זיהוי צמחים לפי שמות מקומות ואנשים

אחד מענפי המחקר הגאוגרפי ֿ היסטורי הוא ניתוח שמות האתרים ומשמעותם . מקובל ששמות אתרים הנושאים שמות צמחים מלמדים על תפוצת הצומח הטבעי והגידולים החקלאיים . דוגמאות לשמות כאלה : אבל-השטים , השטים , בית השיטה , בטנים , בית תפוח , רמון , רמונה , גת רמון , גרן האטד , עיר התמרים , ענב , רתמה , שמיר , תאנת שלה ועוד . על שמות מקומות הנושאים שמות צמחים בספרות חז " ל עמד ר ' אישתורי הפרחי : " בית גופנין וקורין לו ג ' ופנה ועוד היום מקום גפן . " הבעיה היא שאין אנו תמיד בטוחים בהוראה הקדומה של השם , ונדרשת זהירות רבה בקביעת מסקנות בכל הקשור לזיהוי צמחים רק על סמך שמות אלה . הסתמכות על שמות צמחים בערבית בהווה וניסיון לזהותם בשמות מקומות מקראיים שלכאורה נושאים שמות צמחים רק על פי דמיון פונטי אינו מבוסס . יתרה מזאת , הוא עלול להוביל למסקנות בלתי סבירות . דוגמאות לשימוש בעייתי זה : זיהוי " אילם " ( במדבר לג ט-י ) עם הצמח זוגן השיח (; Zygophyllum dumosum ) " ירמות " ( יהושע כא כט , ( " ירמות " ( עזרא י כו ) ו " רמת " ( יהושע יט כא ) – עם הצמח מהסוג חמדה (; Hammada ) " עזקה " ( שמ " א יז א ) – עם אטד איר...  To the book