|
|
מאחר שהתיאורים של הצמחים במקרא הם אקראיים וחלקיים , יש צורך בשלב הראשון לצרף את הפרטים שבכתובים השונים הדנים באותו הצמח ולנסות ליצור תמונה רחבה ככל שניתן . על פי מסד נתונים זה יש לבחון ולנתח את המקורות ולזהות את הצמחים בהתאם להקשרם הטקסטואלי : התאמה לרקע העלילתי , הבנת המסר שבאמצעות הצמחים מבקש המקרא להעבירו לקוראיו בדרך התוכחה , הסמל והדימוי ובקשר בין המשל לנמשל . הזיהוי צריך להיות מותאם לתיאור בית הגידול של הצמחים , לתיאורם המורפולוגי ולתכונות מאפיינות אחרות . כאמור , אחד התנאים ההכרחיים הוא הכרת עולם המונחים הקדום וסמליו . למשל , המונח ' עץ ' כולל בתוכו את כל הצמחים הרב-שנתיים שיש להם ענפים מעוצים ללא התייחסות לגובהם או לצורת התפתחות ענפיהם . על רקע זה יש להסביר את הפסוק המתאר את חכמת שלמה : " וידבר על-העצים מן-הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יצא בפיר " ( מל " א ה , יג . ( משמעות הפסוק היא שבקטגוריה זו נכללים כל העצים : מהגדול ביותר המיוצג כאן על ידי ארז הלבנון , הנחשב לגדול שבעצים ועד לאזוב – הנחשב לקטן 22 פליקס , עולם , עמ ' ; 3-12 פליקס , עצי-פרי , עמ ' . 12-23 שבעצים . אין זה אומר...
To the book |
|
|