|
|
למרות שאין תכליתו של המקרא להביא ידיעות בוטניות מפורטות , הרי שנקודת ההנחה הבסיסית היא שתיאורי הצמחים במקרא הם בדרך כלל נכונים ומדויקים . זהו פועל יוצא מן העובדה שאבותינו הכירו באופן בלתי אמצעי את עולם החי והצומח . הם חיו בזיקה הדוקה לטבע וחשו מקרוב את התמורות החלות בו במהלך השנה . הקרבה לאדמה , רעיית הצאן במרחבי הארץ , ההשתלבות בנוף והניסיון האנושי המצטבר שהועבר במסורת לימדו אותם רבות על חיי הצמחים . לעומת זאת , יש במקרא תיאורי צמחים שנכרכו בהם אמונות ומסורות פולקלוריסטיות שרווחו בעולם העתיק , ולמעשה עד העת החדשה , כמו בסיפור ה ' דודאים ' ( בראשית ל ידטז ) ובתיאור הצמחים שבמעשה יעקב בצאן לבן ( שם , ל לז . ( כאן יש לשים לב שבאמצעות סיפורים אלה באה התורה דווקא לדחות אמונות טפלות אלה ולהראות שכל הנעשה בעולם נקבע באמצעות ההשגחה האלוהית . יתרה מזאת , דיבר המקרא בלשון בני אדם ולא בלשון גבוהה , שאינה מתאימה לידע ולהשקפות הרווחות בקרב עם הארץ שהרי כיצד ימצאו הנביאים מסילה ללב שומעיהם ? כמו כן , כפי שכבר הערנו , אין לצפות לדיוק בתיאורי הטבע באותם אזכורים שהם בעלי אופי סימבולי ואליגורי . לכן המ...
To the book |
|
|