אנו יוצאים מנקודת הנחה ש ' ההווה הוא המפתח לעבר , ' כלומר , ניתן לשחזר את נוף הצומח המקרא לפרטיו על פי המציאות בהווה . הנחה זו נתמכת במחקרים רבים שהוכיחו שלא חלו שינויים משמעותיים באקלימה ובצמחייתה של ארץ ֿ ישראל בתקופות ההיסטוריות , מה שמוגדר בלשון ההלכה היעדר " שינוי טבעים . " יוצא אפוא שאותם תנאים אקולוגיים שמאפשרים את קיומם של צמחי בר ותרבות כיום דומים פחות או יותר גם לאלו של תקופת המקרא . ולמעשה לא רק בתי הגידול דומים , אלא גם הצמחיה אשר מאכלסת אותם זהה ( כפי שמוכח גם מהממצא הבוטני ארכיאולוגי . ( למעשה , הנחה זו תואמת את המציאות עד לשליש הראשון של המאה העשרים . מאז חלו שינויים מפליגים בנוף הארץ עם התרחבות ההתיישבות וכיבוש שטחי בר ובתי גידול מגוונים . כתוצאה מכך , למשל , יובשו ביצות ומקווי מים , דוגמת ימת החולה , דבר שהביא להיעלמותם או לצמצום תפוצתם של צמחים ובעלי חיים רבים . גם באקולוגיה של השדה החקלאי ובתפוצת מיני העשבים הרעים חלו כמה שינויים עם המעבר למיכון חקלאי מודרני , שבא לידי ביטוי , למשל , בחריש עמוק של הקרקע באמצעות טרקטורים במקום המחרשות המסורתיות . בנוסף לכך יש להיזהר ש...
To the book